ארגונים שפעלו בגטו

את החברה היהודית בגטו אפיינה תופעה של עזרה הדדית, אשר נבעה מפני שעקרונות מתן הצדקה וגמילות חסדים היו מושרשים בקהילות היהודיות בפולין. בכל גטו קמו אירגונים שונים שעזרו בהגשת עזרה סוציאלית לתושבי הגטו, הם היו אחרים על: מתן תרופות, אוכל ובגדים, טיפול בילדים, טיפול

בנושאי ניקיון ותברואה, סיוע למשפחות ולבודדים וכו'.

-היו ארגונים רבים כאלו,למשל

אירגון הג'וינט:

הגוף המרכזי המניע והמממן את מגזרי הפעולה השונים היה הג'וינט (American Jewish

Joint Distribution Committee).

אירגון הג'וינט הוקם בשנת 1914 והוא ארגון צדקה יהודי אמריקאי שנועד לסייע

ליהודים באשר הם. ממקימיו של אירגון הג'וינט היה הנרי מורגנטאו אשר היה שגריר ארה"ב

בפרוץ המלחמה עמד לרשות הג'וינט רק סכום קטן יחסית אך עד מהרה השיגו אנשי הג'וינט

ממון וחומרים מהוועדה לסעד בפולין, מהצלב האדום וממרכזי הג'וינט באירופה התקבלו

באימפריה העותמאנית בשנת 1914.

סכומים ניכרים.

מוסד זה התמקד בפעילויות הבאות:

הקמת מטבחים ציבוריים וחלוקת מזון לנזקקים. •

הקמת מוסדות לטיפול בילדים •

דאגו לחבילות מזון ובגדים לארצות מחוץ ארצות הברית אשר חולקו לארגונים נוספים של יהודים בעי (ZSS, TOZ ...)

קורת גג למחוסרי בית.

מלחמה במגפה ובמחלות • .

סיוע לאינטליגנציה, אנשי דת, בעלי מלאכה ופועלים •

ZSS

זמן קצר לאחר כיבוש ורשה ע"י הגרמנים התארגן בקהילה היהודית ועד סעד בשם ZSS - Zydowska Samapomoc Spolczna (Jewish Social Self Help) על מנת לספק עזרה סוציאלית לתושבים היהודים.

ארגון זה נתמך על ידי ארגון הגוינט והתמקד בהקמת מטבחים ציבוריים, חלוקת מזון לנזקקים, חילוק חבילות מזון ובגדים ,סיוע בקליטת פליטים ושבויים יהודים ובנוסף הקמת מוסדות לטיפול בילדים.

צנטוס-

צנטוס= Centrala Towarzystwa Opieki nad Sierotami "מטה החברה לטיפול ביתומים".

ארגון הצנטוס נוסד בשנת 1924. בתקופת הכיבוש הנאצי בפולין צורף צנטוס ליס"ס) ארגון יהודי לעזרה הדדית).

הצנטוס פעל בתחומים שונים:

לחץ לסרטון

"ועדי בתים":

סייע ליהודים בגטאות ברחבי אזור הממשל האזרחי הגרמני ובעיקר בהגשת עזרה לילדים.
ארגן רשת של מוסדות-חינוך ומטבחי-ילדים ששימשו גם כבתי-ספר מוסווים, תחילה בחשאי עד שניתן ההיתר לפתיחת בתי ספר (אוקטובר 1941) ואח"כ בחשאי כאשר הגרמנים אסרו כל פעילות חינוכית (קיץ 1942).
איגד אגודות לטיפול ביתומים יהודים. הארגון פעל בפולין בין מלחמות העולם וכן במהלך מלחמת העולם השנייה.
ארגון זה פעל גם בתחום ההכשרה המקצועית לנוער.
קיים מטבחים ציבוריים\ עממיים.
סייע באספקת בגדים לנזקקים וסיוע רפואי לנזקקים.
הוא הכניס לאזורי הכיבוש מטבע זר ומוצרים שונים
הצנטוס השקיע בטיפול בילדי הגטו: טיפול בשלושים בתי יתומים ופנימיות (המפורסם שבהם היה בית היתומים של יאנוש קורצ'אק בורשה).
ארגון זה אחראי על משלוחי מזון פרטי לבוש ועל קיום קשר עם היהודים. לפיכך אפשרו הגרמנים את פעילותו עד 1941.‏

ועדי הבתים פעלו בבתים בהם התגוררו מאות אנשים, בגטו ורשה ועדי הבתים הוקמו בזמן המצור על העיר. לפני הכיבוש תפקידם היה לדאוג למקלטים , להיאבק בשריפות ולדאוג לקשר בין דיירי הבתים לבין העולם החיצון.

עם הכיבוש שונה ייעודם- ועדי הבתים הפכו לתאים של עזרה עצמית וסיוע הדדי בבתים ובגושי הבניינים, מתנדבים עסקו בבעיות הבתים הגדולים שבתוכם התגוררו אלפי תושבים יהודיים:

ביבילוגרפיה

הם טיפלו בתברואה ובניקיון כדי למנוע מחלות.
הם הקימו מטבחים ציבוריים שבהם עשרות אלפי תושבי הגטו קיבלו ארוחות (את מצרכים קיבלו מהג'וינט ומהגרמנים).
דאגו למציאת מקומות מגורים ומקלטים.
אספו כספים, רהיטים ובגדים מעשירי הגטו.
טיפלו בחינוך ובתרבות.
טיפלו באספקת פחם ולבוש חם לנזקקים וליתומים אשר הוריהם גורשו למחנות.
בצעו את הוראות היודנראט בנושאי הדיור והחינוך.

מכיוון שראשי ועדי הבתים נבחרו בבחירות דמוקרטיות, הם לא היו תלויים באף אחד, לא היו צריכים לתת דין וחשבון לגרמנים, מה שעזר להם לתפקד כראוי.

ד"ר עמנואל רינגלבלום הוא זה שהקים את ועד הבתים והגה את הרעיון, הוא היה היסטוריון, פוליטקאי ועובד סוציאלי. הוא עשה רבות למען הגטו, פעל בתחומים שונים והקים פרוייקטים רבים.

יודנראט:

יודנראט:

היודנראט הוא מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית, הוא היה מוסד זמני שנועד לקיים את המדיניות הנאצית שקדמה ל"פיתרון הסופי" של שאלת היהודים.

הם קמו בפקודת הגרמנים בקהילות יהודיות בשטחי הכיבוש באירופה בתקופת השואה.

היודנראטים טיפלו בשירותים הציבוריים למשל: עבודה, דיור, מזון, סעד, חינוך, דת ותחבורה ציבורית. כמו כן, היודנראטים שמשו כמקשר בין היהודים לנאצים, הם נאלצו לעמוד מול שני הצדדים שברוב המקרים היו מנוגדים זו לזו. הגרמנים דרשו לבצע את הוראותיהם ומנגד, היהודים ציפו להגנה מצד היודנראטים.

היודנראטים היו צריכים לדאוג לדברים רבים:

תשלומי כופר- הגרמנים נהגו לאסור מספר יהודים מאמידי הקהילה ונכבדיה. הם הוכו ועונו בכלא. הגרמנים דרשו כסף רב בתמורה לשיחרורם, אחרת יוצאו להורג תוך מספר ימים. לכן, היודנראטים נאלצו לגבות כספים מהקהילה על מנת לשחרר את האסירים.
עבודה בגטו- היודנראטים דאגו לעבודה סדירה ולתעשיית הגטו. הוקמו מפעלים שאפשרו ליהודים להתפרנס, הקמת המפעלים נעשתה גם בכדי להראות לגרמנים שהיהודים כוח יצרני מעיל.
העברת יהודים מגטו אחד לאחר- בתקופת הכיבוש נהגו הגרמנים להעביר אוכלוסיות יהודים מגטו לגטו. יהודים אלו הגיעו לגטו ללא מגורים ופרנסה, היודנראטים היו אחראים למציאת עבודה ומקום מגורים ליהודים החדשים שמגיעים.
בריאות בגטו- תנאי הצפיפות וחוסר ההיגיינה בגטאות גרמו למגפות רבות. היה צורך בהקמת בתי חולים, וכן בביצוע פעולות ניקוי וטיהור במקומות המגורים ובמקומות הציבוריים. היודנראטים נשאו באחריות ובמימון פעולות אלו.
כספי היודנראטים- מימון פעולותיהם של היודנראטים היווה בעיה בפני עצמה. המימון היה על ידי מקורות פנימיים וחיצוניים. המקורות הפנימיים כללו דרישה ל"תרומות" מצד היהודים האמידים בקהילה וכן תשלום על שירותי היודנראט. כספי היודנראטים שימשו גם לתשלומי שוחד לגרמנים. תשלומים אלו מנעו או צמצמו עונשים.

עם תהליך ההשמדה של היהודים נעשו דרישות הנאצים קשות יותר, היודנראטים נדרשו להכין רשימת הנשלחים להשמדה, ומיון האנשים במחנות ההשמדה לעבודה או לתאי הגזים.